רש"י על שבת ס״ח ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ס״ח ע״ב:ב׳ רש"י על שבת ס״ח ע״ב:ד׳ »

1 שבת פתח ↗

וְכָךְ הָיָה מוֹנְבַּז דָּן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: הוֹאִיל וּמֵזִיד קָרוּי ״חוֹטֵא״ וְשׁוֹגֵג קָרוּי ״חוֹטֵא״, מָה מֵזִיד שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה — אַף שׁוֹגֵג שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, הֲרֵינִי מוֹסִיף עַל דְּבָרֶיךָ: אִי מָה מֵזִיד שֶׁהָיְתָה הַיְּדִיעָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה — אַף שׁוֹגֵג שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה!

2 רש״ש פתח ↗

רד"ה הריני מוסף ע"ד. לדרוש גז"ש. מלשון הגמ' מוכח דאינו אלא ב"מ וכן הוא עצמו לקמן בד"ה מ"ט דמונבז ק"ל בנין אב וג"ש דנקיט כאן ל"ד וכן במשנה בביצה יב: מצינו לישנא דגז"ש ופירש"י ל"ד:

3 שבת פתח ↗

1 מזיד קרוי חוטא - דכתיב ויקרא ה׳:א׳ בשבועת העדות נפש כי תחטא ושמעה וגומר ולא כתיב ביה ונעלם:

2 הריני מוסיף על דבריך - כלומר אם כך באת לדרוש ג"ש ללמד שוגג ממזיד בא ואוסיף גם אני על דבריך עוד ובה תראה אם יעמדו דבריך:

3 אף שוגג שהיתה לו ידיעה בשעת מעשה - תחייבהו גם בזו חטאת:

« רש"י על שבת ס״ח ע״ב:ב׳ רש"י על שבת ס״ח ע״ב:ד׳ »